|
 עבודת דוקטור ופרסומים נוספים של אפרים חמיאל
מחקרים על ראשית צמיחת הדתיות המודרנית במאה התשע עשרה, כפי שהיא משתקפת במשנתם ובתגובתם של רש"ר הירש, שד"ל ומהר"ץ חיות לתופעות המודרנה |
| שמואל דוד לוצאטו | |||
| כתביו נושאים את חותם הרומנטיות, אהבת העם, ארצו ושפתו, חינוך מוסרי עממי, דבקות במסורת ובניסיון ההיסטורי של העם, ודחיית פילוסופיה ספקולטיבית מטאפיזית ומיסטיקה כזרות ליהדות. פשטותו, אהבת האמת שלו, כישוריו הבלשניים, ודבקותו בעם ובמסורתו הביאה להצלחתו במחקר ובהוראה, הפכה אותו לאחד מעמודי התווך של התנועה לספרות ישראל במזרח אירופה וזיכתה אותו בהכרה כללית בכל אירופה. | |||
 |
|||
 |
|||
| שמשון רפאל הירש | |||
| את משימת חייו גיבש לעצמו הירש כבר בילדותו, עת נוכח במה שנראה לו כחוסר האונים של אביו וחבריו בהמבורג מול עצמתם ונחישותם של הרפורמים בזמן המאבק הממשי הראשון בין האורתודוקסים לרפורמים שביקשו להקים את ההיכל הראשון שלהם בהאמבורג ב1818. ליברלס כתב על כך בפירוט ומראה כי כבר אז נוכח הירש כי דרכם של הרפורמים, גם אם כוונתם טובה, שגוייה, אך גם האורתודוקסים, שאינם מכירים את היהדות האמיתית, אינם מסוגלים להתמודד עם המצב שנוצר. הוא החליט כי רק הוא לבדו, כפנחס שקינא לבדו לה’ במעשה זמרי, וכאליהו בשעתו על הר הכרמל ובחורב, יוכל להציל את היהדות הנאמנה על ידי גילוי מחדש של הדרך האמתית של היהדות. | |||
|
|||
|
|||
| צבי הירש חיות | |||
| חיות היה רציונליסט, ובשל כך נמנע מלהביע רגשות ותחושות אישיות. עם זאת ידוע מהביוגרפיה שלו, כי הוא סבל מהחסידים האדוקים שחשדוהו במשכילות, ומהמשכילים בגרמניה ובאיטליה שהתעלמו ממנו בשל שמרנותו. | |||
|
|||
|
|||
ירושלמי, חגיגה ב,א (ט ע"א).
"This Torah is similar to two paths one of light and one of snow; turn to that - die in the light; turn to that - die in the snow. What shall one do? Walk in the middle"
Yerushalmi, Hagiga B,A (Tet, Ain Alef)
Life in two worlds, "The middle way": Religious responses to modernity in the philosophy of Z. H. Chajes, S.R. Hirsch and S.D. Luzzatto
Doctoral thesis and additional publications of Epharim Chamiel
Click here for the English introduction
Click here for an overview of- "Life in two worlds"
פתיחהYerushalmi, Hagiga B,A (Tet, Ain Alef)
Life in two worlds, "The middle way": Religious responses to modernity in the philosophy of Z. H. Chajes, S.R. Hirsch and S.D. Luzzatto
Doctoral thesis and additional publications of Epharim Chamiel
Click here for the English introduction
Click here for an overview of- "Life in two worlds"
כבן הדור הראשון לעצמאות ישראל המחודשת, זכיתי להתחנך על ברכיהם של ראשוני המחנכים במדינת ישראל. אבי שהובילני מצעדי הראשונים ומנחה אותי עד היום, הוא איש חינוך בעצמו וכך גדלתי בבית דתי-לאומי ולמדתי בחינוך הממלכתי דתי. האוירה סביבי היתה תמיד של שילוב ככל האפשר בין תורת ישראל למדע ולהשכלה האוניברסליים שכל בן תרבות חייב בהם. מיום עומדי על דעתי חשתי במתח שבו חיים האנשים שסביבי. דיונים רבים נסבו סביב הבעיות הנוצרות מתוך רצון לשמור על שני העולמות, ובמשך השנים היו גם חיבוטי נפש רבים שרק מי שחי במתח זה חווה אותם.
בבגרותי ראיתי חלק מחברי מתמודד עם הקשיים, חי את האתגרים ולא מחפש פתרון קל ונוח. לעומתם חברים אחרים לא עמדו במתח. מהם בחרו בבית המדרש, בישיבות גבוהות ובאורח חיים חרדי, שאמנם לא פתר להם את המאבק בייצר, שהוא מאבקו הניצחי של כל אדם, אך לפחות פתר להם את המתח שבין הגדי המדע והתבונה לבין הגדי ההתגלות. אחרים בחרו באורח חיים חילוני שמוציא את אלוהים והתורה מחייהם היום-יומיים ומשאיר בידם את היכלי האקדמיה המחקר המדעי הרפואה והמשפט, או את אולמות התעשייה והעולמות הפיננסיים, כשהם פנויים מאלוהים ודברו לאדם. אלה ויתרו על האוטונומיה של תבונתם ואלה ויתרו על החויה הדתית. כולם יקרים לי כל עוד שמרו את עקרונות המוסר עליו חונכו מילדותם והיו עצם מעצמותיהם.
בשנים האחרונות התעצם המשבר ביהדות הדתית המודרנית. הנוער מתקשה יותר ויותר לקבל השקפת עולם מורכבת ואנשי דרך האמצע הולכים ומתמעטים. מצד אחד, חלק משמעותי מהנוער הדתי מודרני המכונה "חרדל"י" (חרדים לאומיים), בוחר ב"דרך התורה", מעדיף שרבנים ינחו אותו בדרך סלולה וברורה ופוסלים חשיבה אוניברסליסטית ומחקר ביקורתי המתבסס על התבונה. רעיונות רומנטיים-משיחיים של ניו-אייג' למיניהם כובשים את הלבבות. מצד אחר, אלו המכונים דתלש"ים (דתיים לשעבר), אינם מוצאים חשיבות בקיום תורה ומצוות ובוחרים בחילוניות. בעולם של פוסט-מודרניזם, בו קבעו הפילוסופים כי אין אמת מוחלטת אלא נרטיבים של קבוצות בעלות שפת-שיח שונה, מדוע לבחור בנרטיב מכביד שנראה ארכאי, ונושאיו - הרבנים האורתודוקסים הפונדמנטליסטים - מתנהגים כאילו כל האמת בידם מסיני והם מתנשאים להשתלט על ההלכה והמסורת ?! החוזרים בתשובה מן החילוניות בוחרים בדרך החרדית או המיסטית שנראות להם בבורותם כיהדות האותנטית, בעוד מחפשי יהדות שאינם חפצים בקיום מצוות מסתפקים בארון הספרים היהודי אך מפסידים את החוויה הדתית הקהילתית. החוזרים בשאלה מן החרדיות מתנתקים לחלוטין מעולם החוויות של קיום מצוות, ואם נותר בהם יצר החיפוש אחר חיי רוח יהודיים, הם מוצאים אותם במיסטיקה אנטינומיסטית של ספירות קבליות וחסידות ברסלבית.
מיום עומדי על דעתי החלטתי לבחור בדרך האמצע. לא היתה זו החלטה של פשרה שמאפשרת ליהנות משני העולמות בצורה פחות אינטנסיבית, אלא נסיון לשלב ולאזן בין שני העולמות, ליצור אינטגרציה ולשאוף ליצור באופן דיאלקטי חיים מושלמים יותר משני מרכיביהם. החלטתי שהמתח והאתגר לא ירתיעוני. מחד גיסא, האמנתי במסר הדתי ובהדרכה המוסרית של מצוות תורת ישראל ובשאר הרוח של חכמי ישראל, אך האמיתות האורתודוקסיות וההתחמקויות האפולוגטיות של נושאיה לא עמדו מבחינתי במבחן הביקורת. מאידך גיסא, כאיש מחקר אקדמי קיבלתי והפנמתי את השגי התבונה האנושית האוטונומית מפתחת המדע והפילוסופיה, אך הבחנתי שביקורת בלבד אינה מאפשרת קיומה של מלאות דתית וחוויה קהילתית. כך הפכו חיי למסכת של חיפושים ונסיונות לבסס נקודות איזון, לשלב ולאחד. כל העת שמעתי את הד קולו של אלוהי כי הדרך המשלבת בה אני הולך היא הדרך שהוא רוצה בה, לפחות עבורי. אני תקווה כי מחקר זה יאמץ את כוחם של אנשי "הדרך הממוצעת" ואף יתרום לשכנע מי שבחר בדרכי הקצה לחזור אליה ולחדש ימיה.
במסגרת החיפוש הזה נוצר החיבור שלפניכם. מדובר בעבודת דוקטור שהגשתי לאוניברסיטה העברית בדצמבר 2006 ואושרה ביולי 2007. הוא מוקדש לימים הראשונים בהם נוצר המפגש המודרני בין היהדות המסורתית לתרבות אירופה, ולהוגים הדתיים הראשונים של התקופה המודרנית, אשר ביקשו לשלב בין התורה למדע, בין התגלות לתבונה, בין נבואה לפילוסופיה, בין מוסר היהדות לתרבות אירופה, בין חושניות לקדושה, בין אוניברסליזם לגאולת ישראל. בעבודה ניתחתי את הגותם של מהר"ץ חיות מגליציה, רש"ר הירש מגרמניה ושד"ל מאיטליה. שלושתם פעלו במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה, חוו על בשרם את המתח והאתגר ובחרו בדרך האמצע כדרך האמת שלהם לבניית אדם שלם ככל האפשר. החיבור בוחן את המשותף והמיוחד שבשיטות השילוב שלהם על רקע מקומם והביוגרפיה שלהם ועל רקע מוריהם וגיבורי התרבות שלהם מימי הביניים ואילך. הבחינה נעשתה כניתוח התגובות שלהם לארבע מתופעות המודרנה: ביקורת המקרא, שקראה תיגר על מקורה האלוהי של התורה, תיקונים בדת, שהציעו הרפורמים ובני האסכולה ההיסטורית-הפוזיטיבית, ההשכלה, שהציעה שילוב לימודי חול בתכנית הלימודים, והאמנסיפציה והניטרול של הגאולה, שעמדו בניגוד לרעיון המסורתי של השיבה לארץ ישראל.
ד"ר אפרים חמיאל